כיצד לקרוא תרשימי יתדות

כל יתד (הנקרא גם "וקטור") בתרשימי הזרמים והרוחות מכיל 3 סוגים של מידע: כיוון, זמן ומהירות (עוצמה). להלן הסברים על כל אחד מסוגי המידע:

כיוון

ראש החץ בקצה כל יתד מציין את הכיוון שאליו נעים הזרם או הרוח. לדוגמא, באיור 1: החץ האדום מראה זרם לכיוון צפון, החץ הסגול מראה זרם לכיוון דרום, החץ הכחול מראה זרם לכיוון דרום מזרח והחץ הירוק מראה זרם לכיוון צפון מזרח.

הערה חשובה: בדרך כלל מציינים ככיוון של זרם את הכיוון שאליו הוא נע, ולעומת זאת את כיוון הרוח ככיוון שממנו היא באה. כך "זרם צפוני" הוא זרם הנע מדרום לצפון ואילו "רוח צפונית" היא רוח הנושבת מצפון לדרום. למרות זאת ולשם הנוחיות, בתרשימים באתר זה כיווני הרוחות מוצגים כמו כיווני הזרמים: כיוון הרוח בתרשימים הוא הכיוון שאליו היא נושבת ולא הכיוון שממנו היא באה.

זמן

בכל התרשימים הזמן הוא לפי שעון ישראל. הבסיס של כל יתד מציין את הזמן שלגביו היתד מתייחס. בדוגמא באיור 1, החץ הירוק מציין מדידות ביום 21 במאי בשעה 23:00.

מהירות

כללית, אורך היתד מייצג את מהירות הזרם או הרוח – יתד ארוך יחסית מציין מהירות גדולה יחסית. ציר Y של התרשימים הוא סרגל שניתן להשתמש בו להערכת מהירויות הזרמים ביחידות של ס"מ/שניה או של קשר (מיל ימי/שעה) והרוחות ביחידות של מטר/שניה או של קשר. השימוש בסרגל זה שונה מהשימוש בציר Y רגיל. שגיאה נפוצה היא למתוח קו אופקי מראש החץ אל ציר Y וכך לקרוא את המהירות. הדרך הנכונה לקרוא את המהירות היא כאשר החץ של הזרם או הרוח וציר Y מקבילים. לשם כך אפשר למדוד בעזרת סרגל רגיל את אורך היתד ואז להקביל את האורך שנמדד לציר Y, כפי שמודגם באיור 2, ובעזרתו להעריך את המהירות. כך לדוגמא מהירות הזרם המוצגת ע"י החץ הכחול באיור 2 היא 12.5 ס"מ/שניה (ולא 8 ס"מ/שניה).